דרכי שלי בצמתים של החיים

שמי רונית טסלר ויש הזוכרים לי חסד מימי נעוריי ועדיין קוראים לי רונית חלף. כך או כך זו אני, אותה אחת אשר החלה את מסלולה המקצועי בלימודי החנ”ג בוינגייט כעתודאית (1976-79) ומאוחר יותר הייתי סכקי”ת (סמלת כושר קרבי) בבה”ד חיל הים. במבט לאחור נראה כי היקום ארגן לי את האוכלוסייה המתאימה לצבירת הניסיון האידיאלי בהכשרותיי. כך קרה, כי הדרכתי חיילים וחיילות בקורסים שונים, נוער בסיכון בקורסי קד”צ, רופאים אשר עברו השתלמות חיילית ועוד. המשכתי בהוראת החנ”ג הפורמלי, בבתי ספר תיכוניים והדרכת חוגים בחינוך הלא פורמלי לגיל הרך, התעמלות נשים, גז’ ואירובי, גלגליות אומנותית ועוד. לאורך השנים ועד היום אני משתלמת וצוברת ידע וחוויות ומתרגמת את מה שהפנמתי לניסיון המצטבר שלי.

לאחר 10 שנים שבהם מיציתי מבחינתי את התחום הגופני ,המשכתי בלימודי תואר ראשון (1985-86 בהצטיינות) בוינגייט יחד עם מסלול של ספורט טיפולי שיקומי, וזה היה הרגע שבו פניתי בשנת 1990 לכיוון התרפיה.

צומת 1

האוכלוסייה הייתה נכי צה”ל וכמו שכבר ציינתי גם כאן, סידר לי היקום את האוכלוסייה האידיאלית להפנמת המושג גופנפש. 7 שנים טיפלתי, סעדתי, הנחתי, הובלתי, נהניתי, התעצבתי, הוקרתי, שמחתי….. עם אוכלוסיה יקרה מפז במסגרת בית הלוחם חיפה, אשר חבריה נהנו מהלימודים וההשתלמויות שהשתלמתי.
אלה היו השנים שהתמחתי ברפלקסולוגיה ואבחון כף הרגל ומאוחר יותר בשיאצו ובטכניקות המגע עפ”י הרפואה הסינית (מכללת תמורות) ומשם המשכתי בדרכי אל מלון הספא “יערות הכרמל” אשר בו הייתי אחראית על הפרוגמר, הייעוץ הניתן לאורחי הספא. כתרפיסטית בכירה שובצתי לכל סוגי הטיפולים אשר היו קיימים בספא. הייתה זו תקופה אינטנסיבית של כשנתיים, שבהם הרגשתי, כי הידיים מטיילות, שרות, רוקדות ,נוגעות, חוות ויודעות…
רגע לפני שהמשכתי בדרכי, העברתי מס’ סדנאות למטפלים בספא בתחום העיסוי התאילנדי וטיפולי הגוף.

צומת 2

היה זה רגע מפנה נוסף בקריירה, שבו התחלתי להכשיר מטפלים במסגרת פרטית ב”שילובים בגליל” ובמכללה למנהל במדיקולג’, הקמתי את המגמה לעיסויי ספא.
לימדתי רפלקסולוגיה בבי”ס לסיעוד “בני ציון”. יצרתי את החטיבה דו-אין הכוללת יחסי מטפל – מטופל, יציבה נכונה, תנועה והתפתחות אישית.
רגע השיא מבחינתי היה בסיום “קורס מטפלים לעיסוי תאילנדי” בכרמיאל, לאחר חוויה מרגשת, שבו הודעתי חגיגית לתלמידיי, כי אם היה ביכולתי לתת תעודה על הסמכה וטיפול בגוף -נפש הייתי עושה כן, ומבחינתי הם זכאים לכך.
כשקיבלתי תעודת הוקרה מתלמידים ב”קורס עיסויי ספא” במכללה למנהל, על מעברם מ”טכנאי שריר ועצם” ל”מטפלים בגוף ובנפש” הרגשתי וידעתי כי עשיתי את עבודתי כהלכה.
ביום בו הודיע לי תלמיד שלי כי הוא ממשיך את דרכי והסמיך מטפלים עפ”י האג’נדה הטיפולית שלי, הבנתי כי זו האות להמשיך בדרכי.

צומת 3

כך פניתי לקהל הרחב ולמטפלים וסטודנטים בהנחיית העשרות ממוקדות ובהשתלמויות קצרות מועד לטיפול בסימפטומים. השתלמתי בטיפול בנשימה מודעת-מעגלית, סדנאות קלפים טיפוליים, סדנת אמן, העשרה של פסיכותרפיה ביצירה ובהבעה ועוד כהנה וכהנה.
הגעתי עד לסין להשתלמות בטווינא ורפואה סינית בביה”ח האוניברסיטאי בשנחאי למשך כחודש ימים. ארגז הכלים שלי התמלא, הניסיון המקצועי עשיר, הקליניקה הפרטית התפתחה ופרחה
וזה היה הרגע למשבר אישי אשר במהלכו התחברתי אל הילדה הפנימית אשר החלה ליישר קו עם האישה שצמחה וגדלה.

מפגש אישה

היה זה העיתוי בו הרגשתי צורך לחזק את האישה שבי כמו גם את הנשים שבאו אל פתחי וביקשו את עזרתי או הנחייתי.
כך צמחו להן מעגלי הנשים בהנחייתי ובהדרגה חיזקתי את הקשר והחיבור עם “מרכז מגע מרפא” בקיבוץ עברון אשר הפך לבית שני שלי. מקום פורה להעצמה נשית, להנחיית סדנאות להתפתחות אישית, חשיבה חיובית ואיכות חיים.
במקביל לכל הנאמר לעיל הנחיתי ומנחה סדנאות והרצאות בפני קהלים ממוקדים כמו גמלאי רמב”ם, רפא”ל, מורים לחנ”ג, עמותת הפרקינסון, תלמידי “תיכון לאו בק” חיפה ועוד.

העיסוק שלי הוא בגוף, בנפש וברוח. החיבור הוא להווה, לכאן ולעכשיו תוך שימת לב לעבר ומבט קדימה לעתיד.
כשאני מלמדת יציבה נכונה ואימון אישי אני שמה דגש על החיבור הראשוני לקרקע, על המגע של כפות הרגליים ומשם חיזוק עמוד השדרה והתנועה הנכונה. התחום הפיזי מתערבב עם הרגשי, משקף ומשמש כמראה.
מבחינתי, השלם גדול מסך חלקיו וזו ההתייחסות שלי כאדם, כאישה, כאם, כבת זוג, כתרפיסטית וכמורה מנחה. החיבור שלי לאותנטיות, לכישוריי וליצירתיות שלי מנחה אותי בדרכי מזה 30 שנה וכך מצאתי את עצמי מתעמקת בעולם שמעבר, בחיבור לידע הקוסמי והתחברות מחדש.
כפות הידיים המשמעותיות שלי אשר החלו להרגיש זרמים חזקים וכוחות בלתי מוסברים בחוויות ספירטואליות בעת סדנאות וסשנים של נשימה מודעת, הובילו אותי לציור אינטואיטיבי וליצירה אינטנסיבית יחד עם פיסול פיגורטיבי. עד היום, לידיים שלי יש שפה משלהם, כשאני נכנסת לתהליך של מדיטציה מודעת.
ימים יגידו מה הן יביאו איתן…
יוצרת מתוכי עולם ומלואו הניכר ביצירותיי ומשתדלת להזין את המעיין שימשיך לנבוע ולהעשיר את אהוביי, יקיריי ומכיריי בכתיבה יוצרת, במסרים תקופתיים וביצירתיות לגווניה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתקופות שונות של חיי.