לכל איש יש כפות רגליים

הקיץ בעיצומו, החום והלחות לא נותנים לנו מנוחה, יש תלבושת לחורף ותלבושת לקיץ, מגפיים בחורף וסנדלים בקיץ, אך לא! הכלל הזה לא קיים אצל כ-ו-ל-ם. יש המתביישים בכפות רגליהם, ולא תראו אותם בים, בסנדל או בכפכף פתוח. ספק מתביישים, ספק נדחים ממראה כף הרגל, וזו יכולה להיות כף רגל ארוכה וצרה, קצרה ובשרנית, בהונות ארוכות או קצרות, בהונות מכופפות או סטויות, עם בליטות או פטריות ועוד כהנה וכהנה.

אין שתי כפות רגליים זהות במראן. לכל אחד/ת כפות רגליים משלו/ה המעידות על אופיו/ה, מצב בריאותו/ה, על עבר, הווה, עתיד, דפוסי התנהגות, חסימות, זרימה וכל מה שניתן ללמוד על אותה אישיות, כף הרגל היא איבר סומאטוטופי והמשמעות סומא= גוף, טופיה= מראה מפה, כף הרגל היא מראה של הגוף, משמע עפ”י כף הרגל ניתן ללמוד על האדם, לאבחן ואף לטפל.

בגופנו יש מספר איברים סומאטוטופיים, כגון עיניים, אוזניים, בטן/מעי הגס, כפות ידיים.

אז הקדישו זמן לכפות הרגליים, אווררו אותם, פנקו אותם, חזקו אותם או הרגיעו בעיסוי, מגע או אמבט, שלבו עבודת נשימה עם הפעילות והתוצאות יתנו אותותיהן במהרה:

תרגילים:

עמידת פסיעה, רגל אחורית ישרה, קדמית כפופה והעברת משקל אל כרית כף הרגל ושחרור. לחזור על הפעולה מס’ פעמים.
כנ”ל, אך העבירו משקל אל גב כף הרגל הקדמית (כשהחלק הזה מכופף פנימה כמובן).
כנ”ל, אך העבירו משקל אל הקשת הלטראלית (חיצונית) של כף הרגל.
כנ”ל, אך העבירו משקל אל הקשת המדיאלית (פנימית) של כף הרגל.
חזרו על כל תרגיל מספר פעמים לפני שתעברו לתרגיל הבא.
כשהרגל הקדמית מונחת על הרצפה, סיבוב הקרסול באופן איטי תוך העברת משקל בכל זווית לחלק אחר של כף הרגל. כ-6 סיבובים עם כיוון השעון ו-6 נגד.
הרמת כף הרגל קלות מהרצפה ומס’ סיבובי קרסול לכל כיוון תוך הדגשה על שאיפה ונשיפה ארוכות.
לשחרר את הרגל ואת כף הרגל, להחליף את הרגל הקדמית, ולבצע את תרגילים 1-6 ברגל השניה.

מעט תרגילים עם הרבה משמעות, חלק מהשקעה אישית בבריאות גוף-נפש, עזרה בבעיות של גידים ורצועות בחלק התחתון של הגוף, פתיחת נשימה ואוורור הריאות, ולסיום אצטט מובאה שהקסימה אותי מזה זמן רב:

“לכל איש יש כפות רגליים

שנתנו לו הוריו, ונתן לו הריונו

ונתן לו מזונו וחינוכו.

שנתנו לו עברו ונותנים לו את משענתו.

וגשרים יש לו וכריות מדרך

שנותנים לו את ההווה ועתידו.

לכל איש יש אצבעות ברגליו,

ישרות, כפופות, גמישות או נוקשות

שנתן לו אופיו ונתנו לו נעליו,

ונתנו לו אירועי חייו.

לכל איש יש חריצים בכפותיו

שנתנו לו פחדיו, ומשאלות והישגיו.

לכל איש יציבה משלו, ותנועה משלו

שנתנו לו עיניו ואוזניו,

או נתן לו עיוורונו.

לכל איש יש לב שהכתירה ממלכתו

והוא שולט, ושריו ועבדיו

מספקים לו את כל צרכיו ומטעמיו.

לכל איש קיסר בממלכתו,

הנלחם עם אויביו

עם מצפון כליותיו, וכעס כבדו,

ודיכאון ריאותיו.

לכל איש יש לשון הנותנת לו

טעמיו ואת חייו.

לכל איש יש אף שליט במרומיו

הנותן לו נשימתו ונשמתו.”